ניארי נ' השכרת רכב בע"מ ואח'

החלטה

לפניי בקשה למינוי מומחה נוסף בתחום הנוירולוגיה.

רקע וטענות הצדדים

1.המבקשת הגישה תביעה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 ביום 4.12.2011 ולבקשתה, הורה בית המשפט (כב' הש' י. עדן), על מינוי מומחה בתחום האורתופדיה. חוו"ד המומחה בתחום האורתופדיה הוגשה זה מכבר ובתום הדיון שהתקיים ביום 15.9.2013, אישרתי לב"כ הצדדים להפנות שאלות הבהרה למומחה. כן התרתי למבקשת להגיש בקשה למינוי מומחה נוסף בתוך 90 יום ככל שתמצא לנכון.

ביום 18.11.2013 הגישה המבקשת את בקשתה דנן בה טענה כי יש להוסיף ולמנות מומחה בתחום הנוירולוגיה על מנת לקבוע את מצבה הרפואי ונכויותיה כתוצאה מתאונת הדרכים נשוא התביעה. נטען כי למבקשת כאבי ראש וצוואר וכי מחוו"ד של ד"ר לידור, מומחה בתחום האורתופדיה שמונה בתיק, עלה הצורך להפנותה למומחה רפואי בתחום הנוירולוגיה. כן נטען כי בחודשים האחרונים, ערכה המבקשת בדיקות שהצביעו על בעיות נוירולוגיות. לבקשה צורפו מסמכים רפואיים רבים ביניהם סיכום ביקור מיום 19.8.2013 אצל ד"ר זאב אשכול, רופא אורתופד שהמליץ על המשך בירור נוירולוגי, הפנייה לייעוץ אצל רופא נוירולוג מיום 7.6.2013 ומכתב תשובה מאת ד"ר לידור הממוען לב"כ המבקשת לפיו יש להפנות את המבקשת למומחה רפואי בתחום הנוירולוגיה.

2.משיבים 2 ו-4 הביעו התנגדותם למינוי המבוקש. נטען כי הבקשה הוגשה באיחור ניכר, מבלי שצורף אליה תצהיר, לאחר שהוגש כתב התביעה, לאחר שמונה מומחה מטעם בית המשפט, לאחר שהוגשה חוות דעת ואף לאחר שהוגשו התשובות לשאלות הבהרה. עוד נטען כי מינוי מומחה נוסף בשלב זה יפגע מהותית בזכויות הנתבעים. משיבים 2 ו-4 הפנו למכתבו של ד"ר לידור לפיו הבדיקה הנוירולוגית שערך למבקשת הייתה "בגדר התקין" ובנסיבות אלו, התנגדו למינוי הנוסף המבוקש.

3.משיבה 1 אף היא הביעה את התנגדותה לבקשה, הצטרפה לטיעוני משיבים 2 ו-4 והוסיפה כי לא הוצג כל ממצא סובייקטיבי בתחום הנוירולוגי. עוד טענה כי המלצתו של ד"ר לידור למנות מומחה בתחום רפואי אחר אינה מחייבת את בית המשפט.

4.בתגובה לתגובה, שבה המבקשת וציינה כי המסמכים עליהם הסתמכה לא היו ברשותה עובר להגשת בקשתה, כי הצדדים ויתרו על קיום קדם משפט נוסף כך שלא ייגרם נזק למשיבים וכי לאור האמור בחוו"ד של ד"ר לידור, קיימת ראשית ראיה בתחום הנוירולוגיה.

דיון ומסקנות

5.לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, שחזרתי ועיינתי בכתבי בי דין, לאור האמור בהחלטתי מיום 15.9.2013 וההלכה הפסוקה, החלטתי לקבל את הבקשה.

6.ככלל, בקשה למינוי מומחה רפואי, יש להגיש בצירוף כתב התביעה ומינוי מומחה רפואי נוסף אינו דבר שבשגרה. ראה רע"א 337/02 מזרחי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נו (4) 673, בו נקבע כי המינוי הנוסף:

"בכל אותם מקרים שבהם חש השופט, לאחר שעיין בחוות-הדעת של המומחה הרפואי ובתשובותיו לשאלות ההבהרה ובמהלך החקירה הנגדית, כי נותרו בו ספקות, וכי הוא נזקק לחוות-דעת נוספת כדי שיוכל להגיע להחלטה מושכלת בשאלות הרפואיות המונחות לפתחו, רשאי הוא למנות מומחה רפואי נוסף. ודוק, מינוי שכזה לא ייעשה כדבר לא ייעשה כדבר שבשיגרה, אלא רק באותם המקרים שבהם תחושתו של השופט היושב לדין היא כי לא יהא בידו, או לא יהיה זה ראוי, להכריע במחלוקת שבהליך שבפניו בהסתמך על חוות-הדעת של המומחה הרפואי אשר מונה על-ידיו."

מינוי של מומחה רפואי נוסף ייעשה בזהירות ורק במקרים בהם מתעורר חשש שללא עיון בחוות דעת רפואית נוספת יתקשה בית המשפט להגיע לחקר האמת ולאמוד את הנכות הרפואית הנטענת. משנה זהירות ינהג בית המשפט בבואו לבחון בקשה למינוי מומחה נוסף שמוגשת לאחר שהתקבלה חוו"ד מומחה ראשון ולו בשל החשש שעילת הבקשה נעוצה במסקנות המומחה הראשון שמונה. בטרם תינתן החלטה על בקשה למינוי מומחה נוסף, והגם שבית המשפט הוא זה שייקבע את הנכות בהתאם לשיקול דעתו, יש לבחון האם סבור בית המשפט כי יוכל להכריע בתובענה על סמך החומר שהונח בפניו או שמא נזקק הוא לחוות דעת רפואית נוספת.

7. בענייננו, העריך ד"ר לידור המומחה בתחום האורתופדיה שמונה מטעם בית המשפט כי נכותה הצמיתה של המבקשת עומדת על 20% מתוכם מחצית כתוצאה מתאונת הדרכים נשוא התובענה בה נפגעה כך שלא מצאתי כי קיים חשש ממשי שמא מקור הבקשה למינוי מומחה נוסף נובע מ"אי שביעות רצון" של המבקשת מתוצאות חווה"ד שהוגשה.

בנוסף, מצאתי כי האמור בסעיף 6 לכתב התביעה, לפיו כתוצאה מהתאונה "נחבלה התובעת בכל גופה ובמיוחד באזור הראש והצוואר..." ובסעיף 10 לפיו "מאז התאונה סובלת התובעת בין היתר מכאבים עזים....ובאזור הצוואר המגבילים אותה בפעילותיה היום יומית..." מהווה בסיס לצורך בקבלת מידע רפואי מפורט בתחום הנוירולוגיה.

לא זו אף זו, תשובה לשאלת ההבהרה שהופנתה למומחה בתחום האורתופדיה וכן סיכום והמלצות רופאים אליהם פנתה המבקשת בשליש האחרון לשנת 2013, מחזקים את הצורך במינוי המבוקש ומהווים ראשית ראיה לצורך המינוי. מצאתי אם כך כי לא יעלה בידי לקבוע את נכותה של המבקשת ללא שתונח בפניי חוו"ד נוספת וניתן לראות בדבריו של ד"ר לידור כראשית ראיה לצורך מינוי מומחה נוסף כפי שאושרה פרקטיקה זו בבר"א 1338/90 שיק נ' מטלון ואח', פ"ד מד(2), 216; א. רבלין, תאונת הדרכים, מהדורה 4, 2011, עמ' 648).

8.באשר למועד הגשת הבקשה, הבהירה ב"כ המבקשת כי האיחור נבע מהמתנה לבדיקות ומקשיי השפה של המבקשת שדומה כי גרמו לה להמתין בחוסר מעש יתר על המידע. מצאתי לקבל את הטענה חרף היותי ער לקשיים ולהשלכות הכרוכים במינוי מומחה נוסף בשלב זה של הדיון, אך סבורני כי הירידה לחקר האמת היא זו שצריכה להיות נר לרגלי וכפי שקבעתי בהחלטתי מיום 15.9.2013.

מכל האמור, מצאתי שמתקיימות הנסיבות החריגות המצדיקות מינוי מומחה רפואי נוסף.

סוף דבר

9.לאור האמור לעיל, אני מקבל את הבקשה ומורה על מינויו של פרופ' אברמסקי עודד, מנהל מחלקה נוירולוגית, בית החולים הדסה עין כרם, ירושלים, טל: 02.6776941 כמומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום הנוירולוגיה.